מאמרים

קושיות בסיבוב שני – 4 שאלות שראוי לשאול בפרק ב'

במקום לשאול "מה יגידו?" שאל/י "מה אני מרגיש/ה?"

אנשים שהתגרשו ופירקו משפחה נתונים לא פעם (אוביקטיבית, או לפחות במחשבה שלהם) בלחצים עצומים מצד הסביבה שלהם. למרות הפתיחות היחסית שקיימת בשנים האחרונות לגבי פירוק נישואים וגירושין, עדיין לא מעט גרושים וגרושות שומעים סביבם לשונות מצקצקות, ומרגישים נתונים לביקורת מתמדת.

החשש מלהפוך בעיני הציבור ל"כשלון סדרתי" משפיע על החשיבה וההחלטה של לא מעט גרושים, שמוצאים את עצמם, בניגוד לרצונם, מופעלים על ידי ואריאציות שונות על המחשבה "מה יגידו?"

במקום זה, אנחנו מציעים לשאול "מה אני מרגיש? ".

גרושים רבים מספרים שהסיבות לבחירת בן/בת הזוג בסיבוב הראשון הושפעו לא פעם ממניעים חיצוניים, כמו לחץ משפחתי, השעון הביולוגי, ודחף למהר להתחתן ולהקים משפחה "כמו שצריך".

פרק ב' מאפשר לאנשים, לפעמים לראשונה, לבחון את התחושות האמיתיות שלהם בקשר וללכת אחרי הלב. אחרי שנים בהם צייתו לצווים חברתיים, נורמות משפחתיות וציפיות סביבתיות, נפתחת בפני חלק מהגרושים האפשרות להתחבר לאני האמיתי שלהם, וללכת עם הרגש.

במקום לשאול "איך לא להפגע שוב?" אנחנו מציעים לשאול "איך לא ליפול שוב לאותו הבור?"

היציאה מהנישואים הראשונים מלווה לא פעם בפציעות, כוויות וצלקות. פירוק המשפחה, התנפצות החלום, תחושת הכשלון, והמחירים הגבוהים שמשלמים כולם מסביב, ובעיקר הילדים, הופכים את משבר הגירושין לעיתים לטראומתי ממש.

"פליטי" הנישואין הופכים, בחלקם, זהירים יותר בבואם לבחור שוב זוגיות. הם חוששים מעוד כשלון, מרגישים פגיעים וחלשים, והשאלה "איך לא אפגע יותר?" הופכת לקו מנחה בחיפושים שלהם אחר פרק ב'. לא פעם, הפחד להפגע, ולגרום לקרובים לפגיעות נוספות, פועל כמו חומת מגן, שלא מאפשרת לאותם אנשים לפתח רגשות אמיתיים כלפי בני זוג פוטנציאליים ומונעת מהם להתחבר לקשרים שהיו יכולים אולי להתממש. 

במקום זה, אנחנו מציעים לבדוק איך פרק ב' לא יהפוך לוואריאציה נוספת על הכשלון שכבר התרחש בסיבוב הראשון. אנחנו מציעים לשאול את השאלה "איך לא אפול שוב לאותו הבור?"

אם החיים הם רחוב מלא בורות, שאנחנו נופלים בתוכם פעם אחר פעם, חלק מהזמן בלי לדעת ולהבין, ובחלק אחר מתוך מודעות וקושי לעשות שינוי – הרי שחלק מתהליך השיקום בגירושין הוא ללמוד לזהות את הבורות הללו, להבין לעומק את משמעותם, למה נפלנו לתוכם בעבר, ואיך אפשר בעתיד לעקוף אותם ולמצוא את עצמנו במקום אחר בחיים.

בזוגיות שנכשלה למדנו "איך לא", והלקחים הם מורי דרך וכללים בעיצוב הזוגיות החדשה. במקום לפעול מתוך הפחד, ולחשוש איך לא להפגע, אפשר לנצל את ההזדמנות להגיע למודעות, הבנה ושיפור היכולת שלנו להוציא מעצמנו, מבן הזוג שלנו, ומהזוגיות שאנחנו בונים, את המיטב.

במקום לשאול "איך הילדים יקבלו את הקשר החדש?" אנחנו מציעים לשאול "איך לנהוג כדי שהילדים ישתלבו בקשר החדש?"

גרושים וגרושות רבים חשים אשמה כבדה כלפי הילדים שלהם. משבר הגירושין ופירוק המשפחה משפיעים על הילדים, כמו גם התקופה שקדמה לגירושין, שלעיתים היתה בעצמה תקופה קשה ורווית מתחים. ילדים מסתגלים מהר יותר ממבוגרים למצבים חדשים, אבל כדי להחזיר לעצמם תחושה של שיגרה, יציבות ובעיקר ודאות, הם צריכים להרגיש את ההורים שלהם חזקים ומתפקדים. לא כל הגרושים מצליחים להתנהג כך.

הורים שמונעים על ידי תחושה של אשמה כבדה אל מול ילדיהם יטו, באופן פרדוקסלי, דווקא להזיק ליכולת של הילדים להסתגל למצב החדש, ויעודדו (כמובן שלא במודע ולא בכוונה) תגובות קשות של הילדים לכל שינוי נוסף. הורים כאלה יתקשו יותר מאחרים להכניס לחייהם בן זוג חדש, ולא פעם יפעלו מתוך חשש לתגובה קשה של הילד. החשש הזה ישמש כ"נבואה שמגשימה את עצמה" ויהפוך למציאות הקשה ממנה חשש ההורה – כשהילד עומד בינו לבין הבן זוג החדש, מגיב בצורה מאד קשה לכניסתו לחיים, ומשתדל, באמצעים ישירים או עקיפים, לחבל בקשר ולהביא לסופו, על מנת לחזור ל"שיגרה".

"ילדים מאושרים כשההורים שלהם מאושרים" זו סיסמא יחסית חדשה, שמאפיינת את השנים האחרונות, בהן נוטים יותר ויותר להתייחס לאושר והסיפוק של ההורים כנתון שיש להתחשב בו ולשים אותו גבוה בסדר העדיפויות. ואם האושר של ההורים הוא חשוב – אזי חשוב שלאחר הגירושין הם יחפשו וימצאו לעצמם זוגיות חדשה, ולא יתכנסו לגידול הילדים ויזנחו את הפן הזוגי בחייהם.

לכן, במקום לחשוש ולשאול מתוך אשמה "איך הילדים יקבלו את הקשר?" אנחנו מציעים לשאול שאלה שמגיעה ממקום אחר : "איך לנהוג כך שהילדים ישתלבו בקשר?"

יש כל מיני דרכים שאפשר לנקוט כך שהילדים לא יכשילו את הקשר הזוגי החדש שמתפתח, אבל בראש ובראשונה צריכה להיות הסכמה פנימית שאכן מגיע לכם קשר חדש, אהבה וזוגיות, ומותר לכם לרצות גם משהו שהוא רק עבורכם ולאו דווקא עבור הילדים. לאחר ההבנה הזו צריכה להתקבל החלטה – מודעת – "הילדים לא יבואו ביננו". ההחלטה הזו מצריכה הרבה עבודה זוגית, תקשורת פתוחה ותשומת לב על מנת להפוך מהחלטה למציאות. וזה אכן אחד האתגרים המרכזיים של זוגות בפרק ב' של חייהם.

במקום לשאול "מה לעשות כדי שהוא(היא) ימשיך(תמשיך) לרצות ולאהוב אותי?" לשאול "האם אני בוחר/ת את הקשר שלי היום (וכל יום מחדש)? "

אחרי שתמו הנישואים הראשונים נשאר לא פעם טעם חמוץ של אכזבה וכאב : זה לא הלך כמו שציפינו. ההבטחות מתחת לחופה לאושר ועושר, הציפיות לאהבה נצחית, שתנצח את כל הקשיים בחיים, התנפצו.

הרבה אנשים מפתחים בעקבות הגירושין חרדות נטישה, ומבלים את הקשרים הבאים שלהם בהתמודדות בלתי פוסקת עם חששות, שהנה זה יכול לקרות להם שוב – עוד אכזבה, עוד נטישה, עוד כאב. לעיתים, כשהפרק הראשון הסתיים מתוך משבר אמון קשה, כמו במקרים של בגידה, מתלווה לחששות גם רמה גבוהה של חשדנות וקושי אמיתי לייצר אמון בבן הזוג החדש.

וכך, אנשים שהצליחו לצאת מנישואים לא טובים ולא מספקים, וחוו תקופות ארוכות של "הווה מתמשך" מכאיב ובלתי נסבל, מוצאים את עצמם בתקופה בה לכאורה הם יכולים להרשות לעצמם לחיות בהווה, כי ההווה טוב, אבל במקום זה הם עסוקים בפחדים נוראים ממה שיקרה אולי בעתיד.

אנחנו מציעים, במקום להעסיק את עצמכם בפחדים, חששות ותסריטים קטסטרופלים לגבי מה שעלול להתרחש בעתיד, להקפיד לחיות כל הזמן בהווה ולשאול את עצמכם בכל יום מחדש אם אתם בוחרים שוב את בן הזוג שלכם להיות האחד.

בחיים אין תעודות ביטוח, ואת זה למדו כל הגרושים על גופם. ולכן, במקום לחיות בחששות לעתיד – כדאי להשקיע את האנרגיות הנפשיות בהווה, ולעשות אותו הכי טוב שאפשר.

* שם מלא:
* אי-מייל:
* טלפון:
מעוניין ב: