מאמרים

איך לעבור את הדייט בשלום?

טוב, אז מצאתם דייט לקראת הסילבסטר, ערב השנה האזרחית החדשה, או כל יום טוב אחר שמתרחש בשבוע האחרון של דצמבר. מישהי חמודה מאתר היכרויות, או מישהו מדליק שפנה אלייך בפייסבוק, דיברתם קצת בטלפון וקבעתם להיפגש.

יש קצת ציפייה למפגש, אולי התרגשות קלה לקראת סיכוי אחרון למצוא אהבה לפני סוף השנה, אבל אתם מנוסים בדייטים ואכזבות ולכן מנמיכים ציפיות, על מנת לא להיפגע...

מגיעים לדייט, נפגשים בבר נחמד, שכונתי כזה ששניכם מכירים, או בית קפה שמצא חן בעיניכם... מרגע זה ואילך יכולים להתקיים ארבעה תרחישים:
• התרחיש הניטראלי: אין ענין מצד שני הצדדים
• התרחיש האופטימי: שני הצדדים מעוניינים
• התרחיש האדיש: לא לכאן ולא לכאן
• התרחיש הכואב: אחד הצדדים מעוניין והשני לא

שני הצדדים לא מעוניינים:

הגעתם, הסתכלתם, התיישבתם ומיד ברור לשניכם שלא – גם הפעם זה לא יקרה, לא מתאים, זה לא הטיפוס, הוא או היא לא עושים לכם את זה. מכאן, סיום הדייט תלוי בכם: אולי דווקא  מתאים להכיר מישהו חדש, לשתות קפה  ולהעביר את הערב בשיחה, אולי עבר זמן רב מאז שפגשתם מישהו נחמד, שנותן תחושה של מגע אנושי, ונעים לדבר איתו,  אולי אפילו, אם מתאים לשני הצדדים, יהיה בסוף גם סקס. מצידו השני של הרצף, תתכן תחושה של  ריקנות, אכזבה ובזבוז זמן, חבל על הערב, אולי עוד נספיק להגיע הבייתה בזמן ל "עקרות בית נואשות" או למשחק של מכבי.

שני הצדדים מעוניינים:

יש קסם באוויר, משיכה, צחוקים, תחושה של גילוי, של "הגעה הביתה", אולי אפילו של מכרים מזמן. לא ממש משנה מה אומרים, הכל מעניין, הכל מסקרן, יש רצון לדעת הכל ולספר הכל, רצון לגעת, להיות יחד. יש תחושת הקלה שסוף סוף המאמץ השתלם, כל הדייטים הגרועים שעברתם קודם, השעות הארוכות ליד המחשב, שברי הלב והאכזבות הקודמות, כל אלה נעלמים ברגע הזה - ישנה החלמה, מלווה כמובן בחשש קל, שמא זה לא אמיתי, לא ימשיך, "האם זה באמת קורה לי...?", ופחד אולי נקלקל בלי כוונה.

גם אם הדייט מסתיים במגע נשיקה, חיבוק, סקס או סתם שינה יחד, אחרי הפרידה יש פחד קל משני סוגים: האם יהיה לזה המשך, האם הוא יתקשר, והאם היא תענה. ולחילופין הפחד השני הוא לפני הפגישה השנייה, האם מה שראיתי והרגשתי בדייט הראשון יימשך גם בדייט השני, או שהכל נובע מהכמיהה הכל כך גדולה שלי לקשר וכשניפגש הוא לא יראה כמו הנסיך שפגשתי אלא יותר כמו צפרדע! והוא שואל, אולי זו הייתה התאורה העמומה של הבר יחד עם האלכוהול, ומחר היא תראה ממש אחרת והחלום יתפוגג?

לא מריח לא מסריח:

שניכם לא נופלים מהרגליים, אבל גם לא רוצים מיד לברוח. מהנתונים היבשים נראה שיש פוטנציאל, מה שאומר שאם עוברים על רשימת הקריטריונים הוא/היא עוברים, אבל כשמסכמים את הכל יחד משהו חסר, ולא ברור מה: לפעמים מה שחוסם זה בעצם הפחד, שהנה באמת מסתיים החיפוש וזה בן/ת הזוג איתו ננסה לצלוח את משברי החיים.

במצב כזה, בניגוד לדרך הפעולה הרווחת "יש ספק אין ספק", שלפיה אם יש ספק קל אז חבל על הזמן ואין סיבה להיפגש שוב, אני מאמין  ששווה לתת לעצמך צ'אנס נוסף על מנת לראות האם יתכן קשר.

התרחיש הכואב: אחד הצדים מעוניין ואחד לא

היא מתיישבת מולך ואתה רואה, תוך כדי שאתם מתיישבים את המבט הזה, שאי אפשר לטעות בו, המבט של האכזבה בעיניים...

מה קורה ברגע הזה שבו המציאות טופחת על הפנים והתגובה האינסטינקטיבית של האחר ניצבת שם וגורמת לתחושה של מחנק? "שוב לא רוצים אותי, היא עוד לא מכירה אותי,עוד לא הוצאתי מילה מהפה, וכבר ברור לי שהיא לא רוצה, וחבל כי בטלפון היה כל כך נחמד..."

במרבית המקרים התחושה האינטואיטיבית הראשונית מתבררת בהמשך כנכונה. יחד עם זאת ישנם מקרים בהם התחושה היא רק השלכה של פחדים פנימיים על מציאות חיצונית. זו לא תחושה נכונה, וצריך לקחת תמיד בחשבון שיש במקרים כאלה מרחב של טעות. באינטואיציה חבויה סכנה נוספת, שכן היא גם יכולה להוביל לנבואה שתגשים את עצמה...

בסיטואציה הזו, הרבה פעמים לא משנה מה נעשה וכיצד נפעל, ההחלטה שהתקבלה בשבריר השנייה הראשון שבו הסתכלתם זה על זו לא תשתנה. אז איך ממשיכים מכאן הלאה? האם יש בכלל  אפשרות לשנות את התוצאה? ואם כן איך...?

אצל כולנו פועל מנגנון  הישרדותי אבולוציוני קדום שנועד להגן עלינו בהתמודדות עם מצבי לחץ, או איום וסכנה. מנגנון זה נקרא תגובת "  "Fight, Flight or Freeze

תגובת Freeze: קפיאה במקום. את המצב הזה ניתן לראות כאשר בעל חיים מנסה לחצות את הכביש, מסתנוור מפנסי רכב שמתקרב, קופא במקום ונפגע. בדייט מצב זה מתרגם לחוסר יכולת פיזית ונפשית להתמודד עם תחושת הדחייה. התוצאה היא פאסיביות, קבלת גזר הדין, והמתנה לסוף הדייט על מנת ללכת הביתה שוב בתחושה חמוצה.
הימצאות בסיטואציה זו היא בפני עצמה הודאה בכישלון.  גם אם לא ניתן לשנות את התוצאה והבחור/ה לא ירצו לפגוש אותנו שוב, צריך לנסות ולשבור את הדפוס של ה"קפיאה" מאחר והוא לא רק שלא  מצליח לשנות את התוצאה מול בן/ת הזוג אלא גם ממשיך לכרסם בדימוי ובערך העצמי.

תגובת Flight: בריחה, או בריחה מהמציאות. כמה פשוט מייד לנתק מגע, להגיד "זה לא זה, גם לי זה לא מתאים" וללכת מהסיטואציה כמה שיותר מהר. או לחילופין לברוח לעולם ווירטואלי שבו קל לשנות את המציאות, שבו כל מה שרוצים מתרחש, ושבו יש הסבר חיצוני לכל דבר שמתרחש.

תגובת Fight: מלחמה. זו התגובה שעבורה נכתבה רשימה זו. התגובה שיכולה לשנות את הסיטואציה, שמטרתה לנסות ולהתמודד עם ההחלטה של צד שני. הצד השני החליט, ברגע אחד, במבט, שהוא לא רוצה.  ועכשיו אתה יכול להלחם.

להלחם זה מפחיד, כי אתה חושף את עצמך לכשלון, אכזבה ושברון לב. אבל אם כבר ממילא נחרץ גורלה של הפגישה הזו, מה יכול לקרות יותר רע ממה שבעצם כבר הוחלט וקרה? אם תנסה ויגידו לך לא – הרי כבר ממילא לא רצו אותך. וזו הבשורה המנחמת – לא ניתן לקלקל יותר את מה שממילא לא עובד. אפשר רק להשאיר את המצב כמו שהוא. או לשפר. ולכן שווה להלחם.


במצב הזה שבו יש צד שמעוניין לשנות את התוצאה, ואומר בגלוי את מה שהוא חושב ומרגיש, יכולים להיות כמעט רק רווחים: החל מהאפשרות לשנות את ההחלטה של הצד השני, ולתת לקשר המתהווה סיכוי נוסף, שכן הצד השני מוחמא מהמאמץ, או שפתאום מגלה אדם שמוכן לעשות למען מה שהוא רוצה ולא מוותר בקלות. וגם אם זה לא קורה, ואחרי שניסית ונלחמת עדיין קיבלת את ה"לא" – לפחות תדע שעשית הכל ותוכל להרגיש שלם ופחות מתוסכל. מעכשיו ההפסד הוא רק שלה...

אז ערב השנה החדשה אני רוצה להזמין אתכם להעיז. לא לקבל את המצב ללא ניסיון להתמודד ולשנות. להיות אותנטיים עם התחושות והרגשות שלכם, ולהלחם על מנת להשיג את הקשר... מה כבר יכול לקרות...

בהצלחה בשנה הקרובה
 

* שם מלא:
* אי-מייל:
* טלפון:
מעוניין ב: