מאמרים

גירושיה של אחותי המושלמת פקחו את עיניי

"לא האמנתי שחיי הנישואין של אחותי יעסיקו אותי כל כך" היא אומרת בכאב מהול ביאוש. "בחודשים האחרונים, במקום להתמקד בחיפוש הזוגיות ולהתעסק עם עצמי, כמו פעם, אני כל הזמן מדברת על החיים שלה, בוכה ומתעצבת בגללה. זה נראה לך נורמלי?! אני לא מצליחה לעזוב את זה ולחזור להתמקד בעצמי...".

אבל היא כן ממוקדת בעצמה. שקד, בת 31, "ילדה טובה מבית טוב" כמו שהיתה מגדירה את עצמה תמיד, עוברת השנה, יחד עם כל בני משפחתה, זעזוע עמוק. אחותה הבכורה, שמחת הבית והמקור לגאווה של כולם, הבחורה המבריקה והמצליחה, האהובה והחברותית, שתמיד מביאה שמחת חיים לבית, ובשנים האחרונות עוד יותר, מאז הכניסה לחייהם את בעלה המקסים ובהמשך את התאומים המתוקים שנולדו להם - אחותה הזו - מתגרשת.

ולא סתם מתגרשת. מתגרשת בצורה מכוערת ומסובכת, כמו ששקד לא האמינה מעולם שיקרה למי מהסובבים אותה. הבעל ואשתו נקלעו למשבר עמוק, בעקבות בגידה של אחד מהם, שקד אפילו לא ידעה מי, ולא הצליחו לצאת ממנו. הם הלכו לטיפולים זוגיים, יועצים, מאמנים ואפילו מגשרת. אבל המשבר לא נגמר ובסופו של דבר הוחלט על פרידה.

כבר קודם, במשך חודשים ארוכים, אחותה של שקד היתה מגיעה לבד עם הילדים בימי שישי. בעלה לא הצטרף אליהם כבר זמן רב. וגם כשהיה הולך למחרת אל הוריו היא היתה נשארת בבית. וכך, בעודם גרים באותו בית, ניהלו למעשה שתי מערכות חיים נפרדות לחלוטין. במהלך השבוע כל אחד אחראי על הילדים בימים אחרים, ממש כמו ב"הסדרי ראיה" של אחרי גירושין, ובשאר הזמן הוא חופשי לנפשו. כמעט אף לילה לא ישנו שניהם בבית. כל אחד בתורו יצא, התהולל, והיה מגיע הביתה, אם בכלל, רק בשעות המאוחרות של הלילה או לפנות בוקר, לקראת השכמת הקטנים.

ההורים והאחים משני הצדדים היו אפופי דאגה. למרות שמאד רצו לתמוך ולעזור, אחותה של שקד ובעלה שמרו על ריחוק וארשת סודית, ואי אפשר היה לדעת מה באמת המצב או למה בכלל הכל התחיל. ההורים של שקד וגם היא עצמה הושיטו לאחות יד וניסו לעזור, הן בתמיכה כספית לטובת הטיפולים והיעוצים השונים, הן בעזרה לשמור על הילדים הקטנים והן בכתף ותמיכה נפשית. אבל האחות דחתה את העזרה מכל וכל, והתרגזה שהמשפחה "מתערבת לה בחיים".

שקד הקדישה פגישות ארוכות בטיפול האישי שלה להתעסקות בנושא הזה: מה קרה לאחותה? האם היו לכך סימנים מקדימים? איך זה ששקד לא הרגישה? ומה זה אומר על היכולת שלה להבין או לנתח יחסים? שקד קישרה את זה מיד לחשש הותיק שלה, שהיא לא באמת מבינה אנשים ומצבים, ולכן לא יכולה לנתח בבהירות ולהכיר מי עומד מולה. הדבר שהפחיד אותה תמיד במהלך חיפוש הזוגיות - שלא תדע להחליט מה טיבו של זה שיושב מולה בדייט. הקושי שלה להבין מה קורה עם אחותה התחבר עם הקושי הקודם והתעצם.

שקד נבהלה מפירוק הנישואים של אחותה הגדולה. עוד מאז ילדותם, אחותה של שקד תמיד היוותה עבורה סמל להצלחה. שקד חוותה את עצמה כמגושמת וגמלונית, מאחרת בכל התחומים, מפגרת אחרי אחותה, אחרי החברות שלה, ולאחרונה גם אחרי השעון הביולוגי. תמיד הרגישה שונה ומוזרה, שצריכה להתאמץ מאד על מנת להגיע להישגים שאחרים, ובעיקר אחותה, קטפו בקלות. היא נבהלה לגלות שהתמונה כל כך שונה ממה שהיה לה ברור...

עודדתי את שקד לנסות להתקרב אל אחותה, לשוחח איתה ולהיות איתה קצת. חשבתי שזה יכול להועיל לשתיהן. בתחילה האחות היתה מרוחקת וסגורה. הן שוחחו קצרות בטלפון ושקד לא הרגישה שאחותה באמת מאפשרת לה להתקרב. אבל לאט לאט חלה הפשרה ביחסים. הן החלו להפגש באופן קבוע פעם בשבוע, כשהילדים של אחותה אצל ההורים, וקבעו לעצמן שזו תהיה פגישת "קפה אחיות" - זמן שמוקדש עבור שתיהן.

"קפה האחיות" הפך לאחד הארועים החשובים בשבוע עבור שתיהן. לראשונה, לאחר שתיקה של שנים, החלה שקד לספר לאחותה על הבדידות הגדולה שלה והכמיהה העצומה לזוגיות. היא סיפרה על התסכול העצום סביב מסע החיפושים המתיש אחר זוגיות. סיפרה על הכאב הכרוך בכל כשלון, ועל הפחד שלה, שבסופו של דבר לא תצליח למצוא זוגיות לעולם. אחרי הרבה היסוסים היא העיזה לספר לאחותה שהיא בטיפול פסיכולוגי, אותו הסתירה מהמשפחה במשך למעלה משנתיים. תגובתה של אחותה היתה אוהדת ומפתיעה "אולי הגיע הזמן שגם אני אלך לטיפול", היא אמרה לשקד, שמעולם לא האמינה שתשמע מילים כאלה יוצאות מפי אחותה "המושלמת".

שקד למדה בשיחות האלה המון, על אחותה, על עצמה ועל החיים. היא גילתה שהיתה שבויה כל השנים, בתפיסות שלה לגבי אחותה. לא הכל היה כל כך קל וורוד, כמו שהיא ומשפחתה נהגו לחשוב: אחותה גילתה לה, לאט לאט, על הקשיים שחוותה בנישואיה בשנים האחרונות, על התרחקותה מבעלה, לאחר הולדת התאומים, על הבגידה שלה בו, על החרטה, נסיונות הטיפול הכושלים, ועל התחושה שאין ברירה, חייבים לפרק את הכל ו"להתחיל מחדש במקום אחר".

שקד התקשתה להאמין. פגישות ארוכות בטיפול הוקדשו לניתוח מפגשי "קפה האחיות". שקד, שהתאפיינה מאז שהכרתי אותה כבחורה דעתנית, קוצנית ושיפוטית, שהעולם כולו נחלק אצלה רק ל"שחור ולבן", החלה להביט על המציאות בצורה הרבה יותר מורכבת ועמוקה. היא, שתמיד גינתה בגידות והירבתה לדבר בטיפול על הפחד העצום שלה מזה ש"כל הגברים בוגדים", נאלצה להתמודד עם המחשבה שלעיתים זה קורה גם אצל נשים, אפילו נשים מוסריות ואיכותיות כמו אחותה.

העובדה שכל משפחה עלולה להתפרק, אפילו משפחה שנראית כל כך טובה ומצלחת, כמו שזו שאחותה הקימה, הפחידה את שקד מאד, אבל גם הוסיפה לה בטחון, בצורה מוזרה. כי אם לאחותה מותר לטעות ולהתחרט, אז אולי גם לה. באופן מפתיע, הכשלון של אחותה והיכולת של שקד לראות אותה עכשיו בצורה יותר אנושית ועגולה - עזרו לה להביט גם על עצמה בעין פחות ביקורתית ויותר מקבלת.

"אולי זה לא נורא שהקדשתי כל כך הרבה שעות לדבר על אחותי...", היא אמרה לי אחרי כמה חודשים טובים. "זה אולי לא נראה קשור, אבל זה לגמרי קידם אותי עם עצמי. מה שקרה לאחותי עזר לי לפקוח את העיניים ולהסתכל על עצמי בצורה יותר טובה".
"כן...", חשבתי לעצמי "לפעמים המשפחה עוזרת לנו לגדול ולהתפתח בדרכים פתלתלות ולא צפויות".

* שם מלא:
* אי-מייל:
* טלפון:
מעוניין ב: