מאמרים

המאה ה-21 היא המאה של הזוגיות

זוגות רבים מתלוננים שהקשר נשחק לאורך השנים, בעיקר לאחר פרוץ הילדים. הם מתארים שינוי קיצוני, ממצב של זוג שעסוק בעצמו, ומשקיע זמן, אנרגיה והרבה תשומת לב זה בזה, למצב של השקעה עצומה במשפחה המתרחבת. ביום המשפחה, בחרנו להדגיש דווקא את הזוגיות
אם אין לכם ילדים בגיל הגן או בית הספר היסודי, קרוב לוודאי שאין לכם שמץ מושג על יום המשפחה. מה זה החג המודרני התמוה הזה? לאן נעלם יום האם הישן והטוב?

 קצת היסטוריה: החגיגות למען האמהות התחילו כבר ביוון העתיקה, בטקס בו חגגו את יומה של ריאה – אם כל האלים. בשנת 1600 התחילו לחגוג בבריטניה את "יום ראשון של האמהות". לכבוד היום הזה שחררו את כל הנשים העניות שעבדו בבתים רחוקים ברחבי הממלכה ואפשרו להן להגיע אל בתיהן ולחגוג. בארה"ב נקבע "יום האם" באמצע המאה ה-19 על ידי אנה ג'ארביס, אשה שהתאבלה על אמה והצליחה לשכנע גם גופים רשמיים במדינה שיש מקום להקדיש יום אחד בשנה לאמהות באשר הן. הסמל שנבחר ליום הזה – פרח הציפורן הלבן – אמור לסמל נועם, טוהר ואת כוח הסבל של האם. 

בישראל נקבע "יום האם" לתאריך ל' בשבט, יום הולדתה של הנרייטה סאלד. הנרייטה דווקא לא היתה אמא בעצמה, אבל היא נחשבה סמל של אמהוּת עבור ילדים רבים שעלו במסגרת עליית הנוער. היא ייצגה אותם ודאגה להם, מלבד היותה מייסדת ארגון הנשים הציוניות "הדסה" ב-1912. 

בילדותנו, יום האם היה יום מתקתק ושמאלצי, בו מעמידים מופעים רבי השראה בגני ילדים, שרים "אמא יקרה לי" ומשאירים לאמהות את כל עבודת ההכנה לפני, הקישוטים, האפיה וכמובן - הסידור אחר כך... באותן שנים רחוקות האמהות בספרי הילדים תמיד בישלו וניקו את הבית, האבות עבדו עד מאוחר, וחלוקת התפקידים היתה קשוחה וסטריאוטיפית. במשך הזמן, בעקבות התנועה לשחרור האשה והפיכת המשפחה המודרנית לשיוויונית יותר ויותר, שוּנה גם שמו של יום האם ל"יום המשפחה".

המאה ה-20 היתה "המאה של הילד". הכינוי הזה הודבק לה בעקבות ספרה של המחנכת-סופרת אלן קיי, שהציגה ב-1900 את הרעיון האופטימי שהחינוך יכול לשנות את סדרי העולם. הילד וצרכיו הועמדו במרכז העשייה החינוכית, המשפחתית והתרבותית במאה הקודמת. פרויד וממשיכי תורתו המהפכניים כיוונו זרקור רב עוצמה על שנות הילדות הראשונות, וקבעו שהמשך החיים תלוי ישירות בחוויות הפסיכולוגיות והחברתיות שעובר הילד בתחילת חייו. הילדוּת זכתה אצל הפסיכולוגים להכרה כפרק חיים שעומד כשלעצמו ומשפיע באופן מכריע על ההתפתחות הרגשית והמינית של הבוגר.
מאז המחצית השניה של המאה ה-20 כורעים המדפים המוקדשים לפסיכולוגיה תחת עומס ספרי ההדרכה להורים. לא פעם נדמה שהמשימה המרכזית וכמעט היחידה של המשפחה המודרנית היא גידול הילדים.

זוגות רבים המגיעים לטיפול זוגי מתלוננים על כך שהקשר נשחק והלך לאורך השנים, בעיקר לאחר הצטרפות הילדים למשפחה. הם מתארים שינוי קיצוני, ממצב של זוג שעסוק בעצמו, ומשקיע זמן, אנרגיה והרבה תשומת לב זה בזה, למצב של השקעה עצומה במשפחה המתרחבת.
החברה מעודדת בצורה גלויה וסמויה את ההורים להשקעה הולכת וגוברת בילדים, כשמסביבם ערוצים מיוחדים להורות בטלוויזיה, עיתוני הורים, "בתי ספר" להורות וקורסים והרצאות, הצצים כפטריות אחרי הגשם, בנושאי הורות ומשפחה. 

אבל מה קורה עם הזוגיות? אחוזי הגירושים שהולכים ועולים משנה לשנה מלמדים אותנו כמה קשה בימינו להצליח בתחום הזוגי. לא פעם הזוגיות נדחקת למקום הרביעי, אם לא למטה מזה, בתוך סדר העדיפויות של הרבה אנשים, רחוק אחרי הילדים, הקריירה, וההשקעה באותו רכיב חמקמק אך מוערך ביותר כיום, המימוש העצמי. למי יש זמן וכוח להשקיע בזוגיות, כשאנשים עובדים עשר עד 12 שעות ביום, משקיעים את כל מרצם והונם בקידום ילדיהם לאורך כל שעות היום ועד מאוחר מאוד בלילה, ואחר כך הולכים למכון הכושר השכונתי או יוצאים לשתות קפה עם חברה? 



הנסיונות החוזרים של רוב הגרושים למצוא לעצמם "זוגיות בסיבוב שני", על אף הכשלון בנישואים הראשונים, מלמדים אותנו עד כמה הכמיהה לקשר נטועה עמוק בנפש האדם. המאה ה-21 מביאה איתה עליה מדהימה בתוחלת החיים, יחד עם שיפור עצום באיכות החיים. מה זה אומר בפשטות? שהרבה אחרי שהילדים יעזבו את הבית ויבנו את חייהם בעצמם, נישאר בזוגיות, שאם נשכיל להשקיע בה ולטפח אותה - תהיה הקשר הארוך ביותר של חיינו.
אילו אנחנו היינו המופקדים על קביעת החגים ביומן, היינו קוראים למיסוד חג חדש במאה ה-21: "יום הזוגיות". אנחנו לא מתכוונים לחג המתקתק שנחגג כאן בשבוע שעבר, "יום האהבה" וגם לא למקבילה היהודית שלו, ט"ו באב. שניהם מדגישים את תחילת האהבה, את הרומנטיקה ואת תחושת "הפרפרים" בבטן, ולא במקרה מסומלים בלבבות אדומים, שירי שמאלץ ושוקולדים מתוקים. לטעמנו, המאה ה-21 ראויה להיות "המאה של הזוגיות" וזה האתגר הגדול שהיא מביאה לנו: האם נשכיל ללמוד לבנות את הקשר החשוב ביותר בחיינו – הזוגיות שלנו - בצורה שיחזיק מעמד, יעמיק, ישתפר וישמח אותנו לאורך החיים?

* שם מלא:
* אי-מייל:
* טלפון:
מעוניין ב: