מאמרים

דייט ראשון לצאת בשלום

"ראיתי שהוא הסתכל בכרטיס שלי , והוסיף אותי  למועדפים. הוא נראה חמוד  וגם אני הוספתי אותו למועדפים שלי, בערב הוא שלח לי חץ, ותוך כדי שאני מחייכת הוא עלה מולי במסנג'ר. צ'וטטנו על הכל  ואז אמר לי "אולי נדבר בטלפון ונקבע פגישה?" "אין בעיה אמרתי הנה המספר שלי..." בבת אחת עלו לי כל השאלות של דייט ראשון..."
לפני כל השאלות והתשובות בואו ונזכר שיש צד שלנו שאנחנו מביאים לפגישה. צד שהוא משמעותי לפחות כמו בן הזוג לדייט, ושחשוב להבין מה בתחושות ובתגובות שלנו לדייט נובע מהדייט ומה בא ממני  :
איך משפיעים עלינו משקעים מקשרים קודמים או פגישות ראשונות קודמות לא טובות – האם אנחנו סקפטיים, ציניים, עצבניים, כועסים...
"אני לא טוב בהתחלות, אני לחוץ ועצבני ולא מצליח להביא את עצמי כמו שאני באמת"
"כל הפחדים והחששות מתממשים, אני מרגיש באודישן שאני צריך לעבור ולא חשוב מה אני מרגיש"
מה היה שם בזוגיות של ההורים שלנו שעומד  כמו הר וחוסם ומקלקל לנו, או מה היה בקשר שלנו עם ההורים שמאיים ועוצר...
ובמקרה שאנחנו גרושים ויש ילדים -  אז מה הם יגידו ואיך הם יקבלו אותו, האם בכלל מותר לי לחשוב גם על עצמי,  ואיך הילדים של בן הזוג יקבלו אותי, ומה יגידו מסביב, המשפחה והחברים...
האם אני באמת בא לדייט כשאני פנוי, מהאקס, מהעבודה, מהמשפחה, מהפנטזיות...
האם שחררנו את העבר או שהעבר שלנו הוא חלק מההווה והעתיד שלנו-  האם באמת כמו בשיר  "אני מפנה מקום בלב לנשיקות שלך..." פינינו מקום...
ואחרי שנזכרנו:
אז מה לובשים?
היא מתלבטת: כמה מחשוף ? שמלה או חצאית,  האם זה לא מאומץ מידי ? ואם הוא יבוא בג'ינס ?  כמה איפור ובושם לא ייראה מוגזם? ואיזה תכשיטים? וכמה צמוד וחשוף...?
הוא מתלבט: ג'ינס או פנסים? קרוקס או נעלי טימברלנד? גילוח או זיפים?
ההמלצה שלנו: לבוא בלבוש שמחמיא לנו, נוח, והכי חשוב – שאנחנו מרגישים בו לגמרי טבעיים. לבוש לא טבעי גורם לאנשים להחזיק את הגוף ולהתנועע בצורה מוזרה, וחבל. לבוש לא מתאים גם משדר דברים אחרים ממה שאנחנו מתכוונים באמת ומעורר ציפיות אצל בן הזוג. בחירה של בגדים צמודים, מבליטים וחשופים צריכה להיות ממקום מודע ולא מחשש שאין לי מה למכור ... קרוקס – אפשר (אבל קח בחשבון שזה שורף בחורות שיראו בזה זלזול), להתגלח – עדיף.
לאן הולכים?
היא שואלת: מי צריך לקבוע לאן הולכים? לאיזה סוג מקום כדאי ללכת? לאן לא הולכים? באיזה שעה כדאי להפגש? 


אנחנו ממליצים: כל אחד יכול לקבוע לאן הולכים. אם אתה הבוחר - כדאי ללכת למקום מוכר, שאתה מרגיש בו נח. עדיף מקום שקט, שניתן לקיים בו שיחה, אבל לא שקט מדי. חפשו מקום שמאפשר אינטימיות. וותרו על מקומות עם שולחנות ענקיים שמרחיקים אתכם זה מזה.
מתי להפגש? כשאתם עדיין עירניים. כל שעה יכולה להיות טובה עבור פגישה ראשונה.
בדייט ראשון לא הולכים לסרט, וגם לא לשחק סקווש. אם את הולכת אליו הביתה – קחי בחשבון שרוב הגברים יפרשו את זה כנכונות שלך לסקס בדייט ראשון. 
ואם כבר החלטת שנפגשים בבית  אז אנחנו ממליצים שתלכי אליו כי משם את יכולה ללכת מתי שאת רוצה ואילו הוא עוד יכול להתנחל אצלך.
דייט בבית הוא הזדמנות טובה לראות בצורה ברורה אם לבחור שלך יש חוש אסטטיקה, עיצוב וניקיון.. . איך נראית האמבטיה והמקרר, ומתי נוגב האבק בפעם האחרונה.

איך נפגשים?
הוא שואל: האם נפגשים בלחיצת יד? מבט? נשיקה על הלחי? חיבוק?
המלצה שלנו: לכו עם התחושות שלכם ואל תפתחו חוקים נוקשים מדי. רבים מכבירים פירושים על הרגעים הראשונים במפגש, וחבל. בניגוד למה שחלק מהאנשים חושב, הגינונים הראשוניים אינם משקפים כל כך את אישיות האדם, אלא מרמזים לנו על מבוכת ההתחלות  שלו (ומותר לסלוח לאנשים שלא ממש טובים בהתחלות). ככלל, בעניינים האלה עדיף פחות מאשר יותר – מבט בעיניים וחיוך מהלב טובים יותר מאלף לחיצות יד, נשיקות או חיבוקים טרם זמנם.
לא מוצא חן מהרגע הראשון
שניהם מתלבטים: מה עושים אם הוא/היא לא מוצא/ת חן בעיני ממש מהרגע הראשון? איך מתנהגים אם מבינים מיד ש"זה פשוט לא זה"?
אנחנו ממליצים: לקחת אויר. מצד אחד, לא תמיד מה שרואים ברגע הראשון הוא האמת. מצד שני, גם אם זה באמת לא יהיה זה, עדיין אפשר להקדיש חצי שעה לקפה והכרות עם אדם חדש. כלום רע לא יכול לקרות מזה (אולי אפילו יש לו חבר נחמד להכיר לך?). אחרי חצי שעה – נפרדים לשלום.
על מה מדברים?
היא שואלת: באיזה שלב של השיחה מותר לי לשאול אותו על האקסית, ועל תוכניותיו לעתיד? זה מנומס לשאול כמה ילדים הוא רוצה שיהיו לו? עד כמה להיות גלויה ולהפתח בפניו בשיחה הראשונה? האם לספר את הסיפור שלי האמיתי, כולו?
הוא שואל: ומה עושים אם יש שתיקות? איך מוצאים על מה לדבר?
אנחנו ממליצים: לא להעמיס במלל אינסופי, ולהשתדל גם להקשיב לצד השני ולהתעניין בו. כדי לייצר אינטימיות צריך לדעת להיפתח, להיות גלוי וליצר קשר עין.
שתיקה לא חייבת להלחיץ ולא חייבים "להקריץ" נושאים כדי למלא את החלל במילים. שתיקה יכולה להיות אפילו נעימה, אם לא נלחצים ממנה. אם אתם מחפשים על מה לדבר, על תפחדו להמר: פשוט תשאלו את מה שאתם באמת הכי רוצים לדעת. אבל לא לשכוח את חוק הדו-סיטריות בשיחות כאלה: מי ששואל שאלה חייב להסכים גם לענות עליה בעצמו.


על מה מסתכלים? למה מקשיבים?
מסתכלים בעיניים – כי שם האמת. מקשיבים ללב - אבל גם לראש. אם מקשיבים ברצינות למי שממול, אפשר ללמוד עליו הרבה מאד.
אל תשכחו להקשיב גם למה שלא אומרים – יש בכך לא מעט אינפורמציה חשובה. ומעבר למילים, צריך לזכור להקשיב למנגינה...
כמה זמן אמורה להמשך פגישה ראשונה?
תשובתנו: אם היא טובה, היא כנראה תמשך לנצח...
אין זמן "אידיאלי" שבו צריך להפסיק וללכת הביתה. אם טוב – ממשיכים. אם עייפים – מפסיקים. ואם רע, כבר אמרנו, נפרדים אחרי חצי שעה.
איך משלמים?
היא תוהה: אני אמנם פמיניסטית מטבעי, אבל אולי כדאי לחכות ולראות אם הוא יציע להזמין אותי? האם לחלוק איתו חצי חצי? מה מקובל היום?
הוא מהרהר: הייתי רוצה שהיא תשלם את החלק שלה, אחרי הכל אנחנו עדיין לא מכירים בכלל. האם זה עושה אותי חזיר? ומה אם היא לא מציעה לשלם? לבקש ממנה?
תשובתנו: גם בסעיף הזה, לפי נסיוננו, אנשים לוקים בפירוש יתר. בפראפראזה על פרויד: "לפעמים חשבון הוא רק חשבון"... אנחנו מציעים לבחורה להציע לשלם את החלק שלה, ולבחור מציעים לנהוג לפי מה שהוא מרגיש בלב. ובכל מקרה, לא לעשות מזה ענין גדול מדי. רגע התשלום הוא לא אודישן לתכנית "חתן נולד"

מה אומרים לסיכום?
היא מספרת: הרגע שהכי מפחיד אותי הוא רגע הפרידה. לא מבינה את החוקים שלו בכלל. מה אומרים? האם בכלל אומרים? האם משקרים? מה המשמעות של כל הקודים המילוליים האלה?
והוא שואל: ומה עם הנשיקה?
אנחנו מציעים: אם הדייט היה טוב – לומר את האמת: "היה לי נעים. אשמח להפגש שוב". אם היה רע – להשאר מנומסים (אבל ברורים). אפשר לומר תודה רבה, ולא צריך יותר מזה.
באשר לנשיקה: אם אתה בענין – לך על זה! מקסימום תקבל לחי קרה.... וגם לך מותר ליזום. הגענו למאה ה 21 סופסוף...

כללי, תוספות ושאריות:
דייט ראשון לא נועד לארוחות! קפה, אלכוהול ואולי משהו קטן בצד – זה מספיק. מי שרעב – שיאכל קודם בבית. 
לכל מי שבעשור האחרון עופף ולא יודע כלום על מה שקורה במדינה – מומלץ לקרוא עיתון ביום הדייט, אם במקרה יעלו נושאים אקטואלים בשיחה.
טלפון סלולארי רוטט מעיד על רצינות. לענות מותר במקרה חרום, כל האחרים יכולים לחכות (גם לך מותר שיהיה זמן משלך).
לא, לא לדמיין את שם המשפחה החדש, איך יקראו לכלב ולילדים המשותפים, ומה יהיה כינוי החיבה שלו.... במקום זה כדאי להשאר מרוכזים ב"כאן ועכשיו".  
כן, להביא קונדום (גם את! הוא יושב בשקט בארנק, לא לוקח לך מקום, אבל יחסוך לך אחר כך הרבה זמן ודאגות).  גם זה סוג של ריכוז ב"כאן ועכשיו".

* שם מלא:
* אי-מייל:
* טלפון:
מעוניין ב: